לא בזבנג, אלא בצפיץ

רכישת מקצוע.

Sun, 06 Dec 2009 23:10:31 GMT

חברים, למה לבזבז שנים באוניברסיטה, ולצאת ללא מקצוע ביד, כשניתן ללמוד מקצוע מבוקש - כנראה עם הכשרה מקצועית, וחניכה - ואפילו לצאת עם תואר אקדמי ביד?
ומצד שני, קצת עצוב שהאקדמיזציה מגיעה גם לשם. פעם, עם תעודת בגרות יכולת להצליח לא רע בחיים. היום בלי תואר ראשון, בשום מקום לא יעיפו עליך מבט שני.

הודעה לציבור:

Fri, 04 Dec 2009 15:17:49 GMT

רציתי לומר שהחל ממחר אני כבר לא יהודי, אבל אני לא בטוח שמותר להמיר דת בשבת. כדי להיות בטוח, החל מיום ראשון, איני יהודי יותר.

ציצים.

Fri, 13 Nov 2009 10:08:45 GMT

אני חושב שזה מסוכם היטב על ידי הכותרת של הפוסט.
בטוח למדי למקום עבודה.

ומזוייף למדי. חיפשתי את המאמר המקורי, לקשר גם אליו.
מה שלא הופך את זה ללא נכון\ ואולי אפילו לא אמנע בעתיד מלטעון - "אבל קראתי באינטרנט ש..."

השמר לך בני, מפני המשוררים.

Mon, 09 Nov 2009 10:29:47 GMT

מתוך הדפייסבוק של הפגנה של משוררים נגד משהו או משהו אחר.

אור הלפיד.

Sun, 08 Nov 2009 12:38:40 GMT

יש דברים שכל אחד חושב שהוא יודע לעשות. כמו למשל, לכתוב ביקורות על משחקי מחשב. או - יותר גרוע - לכתוב עלילות למשחקי מחשב.
אני משחק בימים אלו בחיקוי מוצלח למדי של דיאבלו. כולם טוענים שזה אותו צוות שעבד על דיאבלו, אבל אני'מ'כפת'לי. העיקר שיש משחק, והוא מהנה. ויש גמדים עם מכונות יריה.
אבל מי לעזאזל כתב להם את העלילה והדיאלוגים?
למשל, מגיעים לאיזה שער כזה או אחר, ו"המדריכה" (הגרסא המקומית של הזקן מהפונדק) אומרת:

Some threat must have caused the Estherians to disable it, the destination glyphs are missing.

We'll need to find those missing glyphs to continue, search the active gates while I study this chamber.

הממם. אז אולי יתכן שהם ידעו משהו שאנחנו לא? למה בעצם אנחנו מתעקשים להמשיך כאן?
אה. זה ברור:

The blighted Ember creates abominations, there is no tellinng what monstrosities lay on the other side.

לפעמים אני חושב במשחקים הללו לאסוף מספיק כסף, ואז להפוך לסמולני יפה נפש, ולפרוש לחיים של דיג וכתיבת שטויות באינטרנט.
(כרגע, אני מחכה לכך שהמדריכה תעשה אחד מהשניים: או שהיא תקרא בקול - "מה עשינו?! היינו כשוטים ופעלנו לפי רצונותיו של הרשע, כל הזמן הזה!", או שהיא תקרא בקול: "הא הא הא! אוויל שכמוך! בגדתי בך כל הזמן הזה!")

למה (א)נשים מתאפרים.

Thu, 29 Oct 2009 17:38:53 GMT

בזמנו, ניסיתי לחפש תשובות לשאלה ההפוכה, דווקא. למה בחברה המודרנית גברים לא מתאפרים. הרי לאורך ההסטוריה, בלא מעט תרבויות, גברים נטו להתאפר. אז מה קרה? למה הפסקנו? לא מצאתי תשובה. אולי כי האנשים הפועלים בתחומי המחקר הרלוונטיים לא שואלים את השאלות (שלדעתי הן) הנכונות. הם יעדיפו לשאול למה הנשים מתאפרות, בעוד שזה נראה יותר יותר כקבוע כלל-תרבותי. ואני בדיעה שכדי להבין את הכלל, צריך להבין דווקא את החריגות ממנו.

אבל, למה בעצם מתאפרים? מחקר חדש מדבר על שליטה ברמת הניגודיות של הפנים. גם אם אין לכם כוח לקרוא יותר מדי מילים באנגלית, כנסו כנסו והביטו בתמונה. היא היא מגניבה.

Mon, 26 Oct 2009 00:06:37 GMT

התרבות המודרנית, ובפרט המערבית, אשמה על פי התרבות הרווחת בכל דבר כמעט. אחת הדוגמאות התדירות מדי לייחוס אשמה שכזה הוא המיתוס של מיתוס היופי. הוא מיתוס, כמובן, ברובו. מעט מאוד מהתפישה שלנו של מה הוא יפה ניתן לעיצוב על ידי החברה. אבל ניחא, לא לשם כך נתכנסנו היום.

נשאלת השאלה, מה אנחנו יכולים לעשות בנוגע לישיבות בסנאט, ולקרבות העבדים בקולוסיאום, שגורמים לנערות צעירות לפתח תדמית גוף לא ריאלית, ולהתעסק כל היום בדיאטות ובשאר הבלי גוף.
פעם... פעם לא היו דברים כאלו.

(על נערות ימי הביניים שהיו נוהגות להזליף לעיניהן בלה-דונה, כלומר אטרופין, דיברנו כבר בהזדמנות אחרת, נכון?)

נ.ב.
כן, ברור שלתרבות יש חלק בכל. וכן, ברור שבמידה כזאת או אחרת התרבות בה אנו חיים התפתחה מהתרבות ברומא. אבל די כבר עם ההאשמות כנגד החברה המודרנית. לא המצאנו כמעט כלום.

עוד פמיניסטיות.

Sun, 18 Oct 2009 00:32:07 GMT

אם כבר להיות אויב המין האנושי, אז כבר.
הפמיניסטיות הללו, אוף איתן.
אז קנה לה יום אחד אחד איזה בחורה צעירה, עבדה קשה חמישים שנה, וזכתה באיזה פרס שולי, נניח, נובל.
באות הפמיניסטיות.
היא לא בסדר, מסתבר, אם היא רוצה שיתייחסו אליה כאל אדם, ולא כאל אישה. ולרגע, חשבתי שזה מה שהפמיניסטיות של פעם נלחמו עליו. שאשה תוכל לבחור מה היא רוצה להיות, ולא שיחליטו בשבילה איך היא אמורה להתנהג, אם היא אישה. אז מתסבר שלא, אליבא דהרצוג. אם היא אישה, אז ברור איך היא אמורה להתנהג.
וזה שהיא מגלמת בעצם ההישג שלה את הדברים שנלחמו בהם? וזה שהיא השקיעה מאמצים רבים לאין שיעור, כנראה יותר מעמיתיה הגברים? וזה שמן הסתם בעצם היותה באקדמיה היא פתחה לעוד סטודנטיות פתח, ואפשרה להן להתקדם? וזה שעכשיו פתאום יש לעוד כמה ילדות (חנוניות) מודל לחיקוי שהוא לא דוגמגישה? זוטות, מבחינת הפמיניסטיות המקצועיות של ימינו. זוטות.

(וכן, היו לפרופסור יונת כמה התבטאויות ממש מפגרות. אבל בגניבה אשם החור, לא העכבר. כלומר, למה בכלל שאלו לדעתה בנושאים כאלו מלכתחילה?)

פמיניסטיות.

Sun, 18 Oct 2009 00:23:21 GMT

אז היה XKCD. מוצלח למדי, אפילו. אני מניח שכמעט כל אחד שקרא אותו לפחות חשב איזה "Awww....".
מגיעות הפמיניסטיות\סוציולוגים. ומסבירים לנו למה גברים הם עם שצריך להתבייש בעצמו, ואיך האינטרנט הזה בכלל מרשה לעצמו לפרסם דברים כאלה.

ובין מאות התגובות, שלא היה לי כוח כמובן לקרוא את כולן, מוחים כל מיני אנשים על הפירושים המוזרים שהוענקו לקומיקס. ובפרט, אחת 'דיאנה' כותבת:
"I’m not a guy, but I can’t think of a guy who would read this comic the way it’s been explained here..."
והתשובה שלא תאמן:
"...And in my opinion, the reason men aren’t reading it the way it was explained, is the same reason it has to be explained at all."

בלתי אפשריות, הפמיניסטיות הללו.
ובכלל, הפוסט הזה מדגים את אחד הדברים המרגיזים ביותר בשיח הסוציולוגי (ומשם, גם הפמיניסטי) העכשווי. "אלו עם הפריבילגיות". התמצית היא שאני, כגבר-לבן-אשכנזי-חילוני-עם-כסף, נהנה מפריבילגיות שאחרים לא נהנים מהן. שזה כמובן נכון, במידה מסויימת. אבל מה, זה לא שיש לי מה לעשות בנידון. הרי את טובות ההנאה הללו החברה מרעיפה עלי בלי קשר למה שאעשה. אני לא יכול לוותר עליהן, בהגדרה, בעצם. אז מה הפתרון היחיד האפשרי, מבחינתי כמי שהצליח להוולד נכון? להרגיש אשם, כל הזמן.
מצטער, גדלתי בבית רומני. נמאס לי להרגיש אשם. הפולניות הזאת לא עובדת עלי. אני אקח אחריות רק על מה שבכוחי לעשות, לא לעשות, לשנות. די כבר, פולנים.

לא שפויים, בני האדם הללו.

Tue, 13 Oct 2009 22:17:10 GMT

מחקרים חדשים מראים כי לתרופות פליסבו יש תופעות לוואי שליליות.
באמת. וזה הגיוני לחלוטין, אבל בכל זאת מגניב, לערכים מאוד לא שגרתיים של מגניבות.

כשאהיה צעיר, אני רוצה להיות ישראל גוריון.

Sun, 04 Oct 2009 21:29:26 GMT

שני שירים לשבת, ככה סתם באמצע השבוע:

La Bonne Franquette

Sat, 03 Oct 2009 19:55:32 GMT

מילאנו, לונדון, אמסטרדם, קיצוב דלק
הגברות של s'hibernent חצץ יום ראשון
Et pour les autoroutes c'est l'aube du silence
אבל צנע הישן שלי אירופה צבע
המטבע איפה את הסטייק הוא יקר ונדיר
האוהבים למצוא גיטרות שלהם,
נשותיהם, מדרכות שלהם, ושכנים
משאבים שכח את ימי שפע
והתעוררתי במיטה של הזיכרון שלי
את שמות החברים שלי, קולות של התודעה
אלה שנים של כלבת, שעות של אהבה
מה אני לשיר שיר ו undecorated סביב
שום דבר אחר מאשר בטווחים אלו או תקווה מתחיל
חופים אלה שכחו בהזיה של החושים
החופים של שתיקה!

(סונג:)
לעבור אל! אהוב! לעזוב את כל הכוסות
קיאנטי הישן, קופסאות של בירה
הקערה גדולה סלמי
אנחנו לא לבלות את הלילה
הלילה אנחנו חוגגים את יום השנה
מארי צרפת ז 'אן פייר
זה כבר שלוש שנים הם היו נשואים
מותק, תעביר לי את הסינר שלך

האם פרנסס ולאחר מכן Monette
יש אפילו עוגה ופרחים
אלברט מביא נרות
האם פיליפ מתוך האופרה
מי אנחנו לוקחים תמונות

הנה הם! הם! זה אתה! כמה נפלא!
בדרך זו את המעילים, ומכאן בקבוקים
חברים, הם חברים כל החברים
More the merrier, אה! אה! עליזים
פיקניק בחורף על שטיח
כי הרעב הוא השמחה, לא יפה
והוא מעשן ושותה אותו, הוא שר את זה וצוחקת
אני יכול לחיות בלי לחם אבל לא בלי חברים!

יש נחלים הזורמים מוגזים
זה משליך כמו ספינה
באווירה במעורפל הקוזק
פיליפ לטעון קודאק שלו
מותק, לרדת אצל השכנים
תציע להם כוס יין
אם הם לא פוחדים Java
תגיד להם שהם עולים בפיג 'מה

בראבו! איך עץ חג המולד
Y מלא עוגה האור
ז 'אן פייר לפוצץ את הנרות
עכשיו פיליפ שמט את המצלמה
אנחנו שרים נישואי פיגארו
הנה הם! הם! זה אתה! כמה נפלא!
בדרך זו את המעילים, ומכאן בקבוקים
השכנים מורכבים בכתונת לילה
הם מחאו כפיים, הם חברים
פיקניק בחורף על שטיח
כי הרעב הוא השמחה, לא יפה
והוא מעשן ושותה אותו, הוא שר את זה וצוחקת
אני יכול לחיות בלי לחם אבל לא בלי חברים ...

זה שלוש שעות אחרי חצות
היי ג 'קי, בברכה ג' ולי
טוני Bises, bises ז 'רמן
עבור אל גילברט הבא
שלום, שלום, זה היה ממש נחמד
האם כולם כאן ביתי
תגיד את העובדה כי ביום שישי הבא אתה אומר?
אני יכול לחיות בלי לחם אבל לא בלי חברים ...
לה לה לה לה לה לה לה לה לה ........

חזרנו מנופש. יוצאים לחופש.

Tue, 22 Sep 2009 21:03:50 GMT

א.
אז יצאנו לחופש. אנחנו מדברים עליו ומדברים עליו כבר לא מעט זמן. אפילו ירח דבש לא ממש יצא. הלו"ז של הזותי שלי שתחייה עמוס להחריד, ושלי, לפחות במשך שנת הלימודים, נוטה להיות עמוס למדי.
אז יצאנו לחופש. אבל נשאר בבית. נתור ונטייל בארץ. כי גם הכסף לא ממש בשפע. ובלי שום מיסוי-שפתיים, יש לנו ארץ נהדרת. כמובן שהזותי שלי יודעת טוב יותר מה מתוכנן, אבל אם למישהו יש רעיון לאיפה אפשר לטייל בארץ שהוא מגניב ולא צפוי, כמובן אשמח לשמוע. מחר, ניסע לחיפה.

ב.
אז חזרנו מחופש. היינו עם המשפחה שלה, בתורכיה. סבלתי מכל רגע.
כן, זה נשמע כמו סתם תלונה, והגזמה פראית, אבל לא. ממש סבלתי. המלון דווקא היה נהדר. מפואר, נוח, חדשני. הדבר היחיד שהיה חסר זה אינטרנט אלחוטי. אה, וחשמל.
אני לא בנוי לסוגי החופש הללו, של בטן-גב-בטן-גב, ולאכול בלי סוף. לא לעשות כלום אני יכול גם בבית. איפה שהתנאים טובים בהרבה מכל מלון. נופש חלומותי? ללכת את שביל האפאלצ'ים. כנראה שזה יחכה עד גיל חמישים, ככה. אני לא רואה את זה קורה בקרוב.
אז מתוך ידיעה והבנה שנופש בתורכיה זה לא בשבילי, אפילו לא טרחתי לארוז בגד ים. כן לקחתי את המחשב הנייד, כדי שאתקדם קצת עם התרגילים בקורס התכנות שלקחתי הקיץ. אבל לדאבוני, עשיתי את הטעות המבישה של לא לקחת מתאמים לשקעים. וכך נתקעתי במלון בתורכיה, באמצע שום מקום, בלי שיהיה לי מה לעשות. לפחות זה היה רק כארבעה ימים.
חשבנו אולי לנסוע איזה יום לעיר העתיקה של אנטליה. אולי לראות את ההרים והמפלים והרכבלים בסביבה. איפה. מונית הלוך ושוב, 90 יורו. רכב אפשר לשכור בפחות, אם במקרה נשאר בסוכנות ההשכרה. ואי אפשר לשכור רכב במלון, ולהחזיר בשדה התעופה. גם לא להשכיר. היה נורא. באמת.

ג. גם הקורס קיץ הזה מוציא לי את המיץ. והבעיה הגדולה מכולן, כנראה, שאין לי שום הצדקה להתלונן. אני לא חייב לעשות את הקורס הזה. הוא לא נספר לי כמעט לשום דבר (אולי לחטיבה במדעי המחשב שאולי אנסה לעשות). ושיעורי הבית קשים. ולתכנת זה לא כיף. ממש לא. ואני יושב ארבע שעות על ארבע שורות קוד. ביחוד אם אני במלון באנטליה בלי אינטרנט. וגם הזותי שלי שתחיה סובלת מזה שהיא צריכה לעזור לי.

ד. אז ניסע לחיפה, מחר. בטווח הבינוני\ארוך, סביר שנגור או באיזור נתניה, או באיזור חיפה. בקרבת ההורים של אחד מאיתנו. ההיא לא מתלהבת מחיפה, אבל זה בעיקר כי אינה מכירה אותה. מקום נהדר, באמת. רק שיגיע כבר ראש עיר נורמלי, שיוציא אותה מהבוץ. בכל הארץ מחירי הדיור נוסקים בפראות, רק לא בחיפה. ואיכשהו, נראה לי שהטיול מחר בחיפה הפך למעין אודישן. האם העיר באמת מגניבה כמו שאני מספר. ופתאום אני לא מצליח להזכר מה מגניב לעשות בחיפה. נו, בשביל זה יש אינטרנט.

והפעם, איך יודעים כאשר מחקר מדעי הוא נכון?

Sun, 30 Aug 2009 17:20:28 GMT

כאשר הוא מסביר ומוכיח את מה שאתה טוען כבר שנים.
למשל, אלה שקמים מוקדם? מוטציות.

פנטזיה.

Wed, 26 Aug 2009 10:52:29 GMT

אני לא יודע אם זה אפשרי בימינו, אבל להגיע לשדה התעופה, ולברר אם יש שני מקומות על הטיסה הקרובה ביותר, ואם לא עליה, על אחת מאלו שסמוכות לה - נשמע לי קסום.

(כן, ואז כמובן לעלות עליה.)
((ואני לא יודע אם זאת רמאות, אבל צריך גם להגביל את היעדים לאיזור אירופה, אולי אפריקה. בשביל מנסע קצר לא צריך לטוס חמש-עשרה שעות.))

תירוצים.

Tue, 25 Aug 2009 12:29:39 GMT

אז מישהו טוען ש כוחות האופל אמרו לו לעשות כל מיני דברים.
אח שלו, אם אתה יודע שהם כוחות האופל, למה אתה עושה את מה שהם אומרים? אתה חושב שזה איכשהו מוריד מהאחריות שלך?
פעם, אנשים לפחות היו אומרים "אלוהים אמר לי". ונו, אם אתה באמת מאמין שזה אלוהים, יתכן שבעיני אנשים כאלו או אחרים תרוויח נקודות זכות. מבחינתי, ישויות עליונות שדורשות לעשות מעשים לא מנומסים, לא ראויות לסגידה.

גם ראוי לתהות איך בדיוק כוחות האופל הציגו עצמם בפניו. והאם הוא שמר קבלות של כל הוצאותיו, לצרכי החזרי מס.

Fri, 21 Aug 2009 19:02:38 GMT

הסטטיסטיקה היומית.

כל הקונספט הזה של "חיים"?

Sun, 16 Aug 2009 20:57:01 GMT

עניין מוזר, ולחלוטין מוזר. ואפילו קצת מוזר.

השפעות התרבות הפופולרית.

Mon, 10 Aug 2009 18:47:40 GMT

הדיונים בדבר האם אנחנו מושפעים או לא ממה שאנחנו רואים בטלויזיה נשמכים כבר שנים רבות, אולם דומני כי המידע הבא עומד ליישב לנצח את הויכוח: צלופחים שצפו יותר מדי פעמים בסרט "הנוסע השמיני", פתחו ערכת לסתות שנייה, השוכנת בגרונם:

ד. סנדרסון - המנון ליום חול.

Sun, 02 Aug 2009 19:52:29 GMT

ברקיע שמש זורחת
ומעל עפות צפורים.
ויבוא היום וכולם ידעו
שכולנו בולגרים.

ילדים בגן ישחקו
עוד מעט הם מבוגרים
ויבוא היום גם הם יהיו
כמו כולנו, בולגרים.

אנשים רבים יש בינינו
לבנים, חומים ושחורים.
מבחוץ כולנו נראים שונים
אך בפנים הם בולגרים.

הזמנה.

Sun, 02 Aug 2009 05:18:33 GMT

כנס פנטסיקון השנה, עוסק בפנטסיה רומנטית -
http://fantasy.sf-f.org.il/2009/

בתשע בערב, הרצאה שלי, שאינה עוסקת בפנטסיה, ולא ברומנטיקה. ההרצאה תעסוק באהבה, מהזווית הנוירו-משהו. מה זאת אהבה, וחשוב יותר, איך נגרום לנטלי פורטמן או קיאנו ריבס להתאהב בנו. לצערי, יש רק שעה אחת לדבר. אני בטוח שהייתי יכול למלא בתוכן זמן ארוך לפחות בחמישה מונים. אבל אם עשוי לעניין אתכם הסיפור על נברנית העיר ונברנית הכפר, ואיך גורמים למי מהן להתאהב בקיאנו ריבס, או על חומרים שיגרמו לכם להיות שזופים, חטובים, וחרמנים - זה המקום להיות בו.
מדע!

(וכן, כתגובה לשאלות, אני סבור שיהיה מעניין.)

מותר לשחק ב"עיתונאי ומדע"?

Fri, 31 Jul 2009 12:06:25 GMT

מחקר חדש מגלה שמשחקי מחשב גורמים להצטמקות המוח האנושי!

(קראו רק את סעיף ארבע בתקציר. השאר לא ממש עקרוני לנקודה.)

(עדכון - הם גורמים גם לשגיאות כתיב...)

מישהו יכול להסביר לי את הקטע הזה עם העובדים הזרים?

Fri, 31 Jul 2009 09:12:53 GMT

אין לי ספק ששוהים בלתי-חוקיים צריך לגרש מכאן. עם ילדים, בלי ילדים, לא באמת רלוונטי. אין שום סיבה שיצור עוד בני אנוש יהפוך אנשים לחסיני-חוק.
מה שלא לחלוטין ברור לי, זה איך יש לנו על עך הרבה מהם, ומי בדיוק מאשר להביא עוד ועוד עובדים, אם כרגע אנחנו סובלים מעודף. אני יכול להבין שלאנשים ביחידת הגירוש אין שום איטנרס אמיתי לצמצם במספר הבלתי-חוקיים, שכן אז לא יהיה בהם צורך, ואף אחד לא באמת אוהב לוותר על כוח. אבל מה בדיוק מרוויחים הקבלנים מלהביא עוד ועוד? לא עדיף לנצל את מי שכבר כאן? ומי שמאשר את המכסות, מה הוא מרוויח? כי איך שהוא נראה לי שאנחנו לא מרוויחים כלום מכל הסיפור הזה.
(לא מהעובדים הזרים, מהם כמובן אנחנו מרוויחים. אלא מהתחלופה, מהרדיפה, מהמשאבים האדירים שהמדינה משקיעה בתהליכים הללו, ומהרוע, שהוא תוצא בלתי נמנע של הפעלת כוח כנגד בני אדם.)

לשם שינוי, משהו שלא נוגע אלי.

Sun, 26 Jul 2009 19:10:35 GMT

צפו בסרט, בתשומת לב.
זה יהיה שווה את זה.

צניחה חופשית של צוואר הרחם

Sun, 26 Jul 2009 15:27:19 GMT

סינסתזיה היא מצב נוירולוגי מוזר. הקלט החושי מתערבל. אנשים טועמים מוזיקה, מריחים אותיות, או שומעים ימים בשבוע. מגוון התופעות האפשריות רחב ידיים, ומסקרן. אני מניח שיש הסברים ללמה זה קורה, אבל לא באמת התעמקתי בהם. סרט מרהיב ומוצלח מאוד שמדגים תפישה חושית של "חולים" אפשריים או אמיתיים, ימצא כאן.
כמובן, השימוש במילה "חולים" בעייתי. חלק ניכר מהם לא מבין בכלל שהתפישה שלהם שונה מהתפישה הנורמלית. ואם כבר, הם נהנים מחוויה חושית עשירה יותר ממרביתנו. אז מה בעצם החולי כאן?

על כל פנים, בהיותי היפוכונדר, התחלתי לחשוד שיש לי מאפיינים כאלו ואחרים של סינסתזיה. למשל, אותיות גדולות מסוימות בגוגל רידר נראו לי אדמדמות משהו. עד שנמאס לי, "לקחתי" לכידת מסך, והגדלתי מאוד את התמונה. ומסתבר שלא בי האשם. הפונטים אכן מכילים כמות גדולה של צבע אדום, ובאותיות מסויימות (כאלו עם קווים ישרים-אנכיים, בעיקר), אכן יש גוון אדמדם.
לא משנה. יום אחד אני עוד אמצא איזה חולי להתגאות בו. אולי "ברכיים של כובסת"?